עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ג׳:ב׳

« עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ג׳:א׳ עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ג׳:ג׳ »

2 רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר, שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים א וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר מלאכי ג אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר איכה ג יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ג׳:ב׳

2 מַלְכוּת. הוּא הַמֶּלֶךְ עִם שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו הַמַּנְהִיגִים מַלְכוּתוֹ וְעוֹשִׂים מִשְׁפָּט בָּאָרֶץ, וּלְפִיכָךְ לֹא אָמַר בִּשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ. כָּךְ פֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים:

3 לֵצִים. דְּאֵין לֵיצָנוּת גְּדוֹלָה מִמִּי שֶׁאוֹמְרִים לוֹ מְנֵה זְהוּבִים שָׁעָה אַחַת וְכָל שֶׁתִּמְנֶה יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, וְהוּא בָּטֵל, וַדַּאי מִתְלוֹצֵץ מִן הַזְּהוּבִים וּמְבַזֶּה אוֹתָם. כֵּן הַבָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה אַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אֵינוֹ כִּי אִם לֵץ. וְאָמַר וְאֵין בֵּינֵיהֶם רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד עוֹסֵק לְבַדּוֹ אֲבָל אֵין בֵּינֵיהֶם, שֶׁכָּל אֶחָד מַהֲבִיל וּמִתְלוֹצֵץ בְּלִבּוֹ עַל יְדִיעַת וְלִמּוּד חֲבֵרוֹ וְחוֹשֵׁב שֶׁאֵין לוֹ תּוֹעֶלֶת בְּחֶבְרָתוֹ עִמּוֹ כוּ', בְּוַדַּאי לֵצִים יִקָּרְאוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין פּוֹצֶה פֶּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

4 שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. הֵפֶךְ הַלֵּיצָנִים, כִּי הֵם הַכַּת שֶׁאֵינָם רוֹאִים פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. אָמְנָם אֵלּוּ לְהֶפֶךְ, כִּי הַלֵּיצָנִים אֲפִלּוּ בְּמוֹתָם הַשְּׁכִינָה מִתְרַחֶקֶת מֵהֶם כָּל שֶׁכֵּן בְּחַיֵּיהֶם, וְאֵלּוּ אֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶם שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם כָּל שֶׁכֵּן בְּמִיתָתָם. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:

5 וְעוֹסֵק כוּ'. שֶׁיָּחִיד אֵינוֹ רָגִיל לְהוֹצִיא דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּיו, וּלְפִיכָךְ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר אֶצְלוֹ וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁהוּא אֵצֶל שְׁנַיִם שֶׁהֵם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה: עיקר תוי"ט.

6 וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל גִּרְסָתוֹ, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר יֵשֵׁב וְגוֹ'. וְלַגִּרְסָא שֶׁלָּנוּ נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם הָרַשְׁבַּ"ם, שֶׁמְּפָרֵשׁ כִּי נָטַל עָלָיו, שֶׁהֻשְׁלַךְ עָלָיו שָׂכָר מֻשְׁלָם, אוֹ הֲרֵי הוּא כְּנָטַל שְׂכָרוֹ כְּבָר שֶׁמְּזֻמָּן הוּא. עוֹד פֵּרֵשׁ כָּאן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב סוֹף מִשְׁנָה ו'. וְגִרְסַת רַשִׁ"י נִרְאֶה לִי דְּגָרַס כָּאן כָּל מָקוֹם וְגוֹ' וּלְקַמָּן מִשְׁנָה ו' גָּרַס כִּי נָטַל וְגוֹ' כוּ'. וּבַגְּמָרָא, וּמֵאַחַר דַּאֲפִלּוּ חַד, תְּרֵי מִבַּעְיָא, תְּרֵי מִכְתְּבֵי מִלַּיְהוּ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת, חַד לֹא מִכְתְּבֵי מִלֵּיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

« עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ג׳:א׳ עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ג׳:ג׳ »